תולדותיו של מועדון כדורת רעננה (על פי רשימותיו של איאן כהן)
בתחילה פעל ברעננה "מועדון השרון" שבראשו עמד אייב ביק (Abe Bik). היה זה מועדון חברתי, שהתנהלו בו פעילויות כמו ערבי בידור וטיולים בישראל. אייב ביק העלה את הרעיון להקים מועדון כדורת כחלק מ"מועדון השרון". ביום 24 באפריל 1977 הוא כינס ישיבה שבה נכחו 24 אנשים שתמכו ברעיון. בעצם, אותם 24 איש ואישה הם המייסדים המקוריים של המועדון. והרי שמותיהם: הזוג אייב וטייבה ביק, הארי איסקוב, הזוג סאני ולילי פיינברג, צ'רלס פירר, הזוג סם וטילה ג'ודס, אהרון מייארס, הזוג ג'ק ויהודית מאיירס, ג'ק אולסוונג, ארצ'י פוליאק, הזוג הרמן ולנה שלזינג'ר, סיד טרוויס, הזוג בן ותלמה וולפסון, ג'ק ברנשטיין, הזוג ננסי ומקס ליפשיץ, הזוג טוני וברטה גברמן, אייבן קנטור.
מיד נבחרה ועדת היגוי בראשות אייב ביק. סגנו היה אייבן קנטור והמזכירה טילה ג'ודס.
באוקטובר 1978 מועצת עיריית רעננה אישרה הקצאת אדמה לבניית מדשאה. בנובמבר 1978 נרשמו 41 החברים הראשונים של מועדון הכדורת, ולאחר שלושה חודשים גדל המספר ל-79. לאחר שנה, בנובמבר 1979, כבר היו רשומים 150 חברים. רשימת החברות נסגרה, וארבעה אנשים היו ברשימת ההמתנה. באותו זמן אישרה ההתאחדות הישראלית לכדורת את בקשת המועדון להתקבל אליה. מועדוני הכדורת בקיסריה וסביון הסכימו לקבל את שחקני רעננה לשחק במגרשיהם ללא תשלום דמי כניסה.
כדי לבנות מדשאה הוקמה ועדה לגיוס תרומות וכספים. מתחילת 1979 החלה תקופה של כשנה וחצי (עד יולי 1981) של עבודה חלוצית במלוא מובן המילה. היו קשיים רבים מכל הסוגים. גיוס כספים היה למטלה קשה ביותר. היה צורך לארגן הגרלות, מכירה בבזאר, ותעמולה להשגת עוד תרומות. העבודה נתקלה בקשיים טכניים. יום אחד לא הגיע טרקטור, ביום אחר לא הגיעו חומרים. יום אחד – נגמר הכסף. היה ייאוש מסוים, ומספר חברים היו בעד חיסול הפרויקט, אבל הרוב הצביע בעד המשך הפעילות וקיווה לטוב.
מאמצים חדשים נעשו להשגת תרומות, נקנו החומרים והציוד לצורך הכשרת הקרקע. אך הזמן היה דחוק, כי היה צורך לשתול לפני בוא הגשמים. ואז - באו כולם - גברים ונשים, צעירים והרבה לא צעירים – ושתלו. השתילה הושלמה בזמן שיא, בדיוק לפני בוא הגשם. ההתלהבות הייתה גדולה כשראו את נבטי הדשא הראשונים. ואז,שוב נגמר הכסף. שוב גויסו תרומות והלוואות, והבניה נמשכה, עד לפתיחת המדשאה הראשונה ביולי 1981. המזכירה, ננסי ליפשיץ, שתיארה בכתב את הימים הקשים ההם, כתבה כי בלי המתנדבים שהקדישו את זמנם ומרצם שום דבר לא יכול היה לקרות.
28 ביולי 1981 – יום הפתיחה הרשמית של מועדון הכדורת ברעננה ופתיחת המדשאה הראשונה בנוכחות קהל גדול, ראש עיריית רעננה, נציגים ממועדונים אחרים, ושחקני כדורת מחו"ל שהשתתפו במכבייה.
קודם לכן, בינואר 1980, נוסחה החוקה הראשונה ע"י סאני פיינברג, סם ג'ודס, הארי איסאקוב וג'ק ברנשטיין. הדבר אפשר למועדון רעננה להירשם כעמותה.
אם כן, המדשאה נפתחה, ומשטח הדשא היה יפהפה, אך הציוד מסביב היה דל. רק ברז מים וכמה ספסלי עץ עלובים ש"הושאלו" ממפעל נטוש בגבול המועדון. כמובן, לא היה בר משקאות, ובאותו קיץ פתח איאן כהן את ה"בר" הראשון: הוא קנה בקבוקי בירה, קירר אותם במקרר בבית, והביא אותם למועדון בצידנית. אחרי המשחק הציע אותם למכירה על אחד הספסלים במחיר כפול. השחקנים, ששיחקו בחודש אוגוסט הלוהט, היו צמאים, קנו הכל, וכך נוצר רווח למועדון ותחילתו של הפאב.בינתיים, לואי הרשקוביץ הפך למאמן הראשון לשחקנים חדשים. בזכות עבודתו הנפלאה קיבל לואי חברות כבוד במועדון לכל ימי חייו.
באוקטובר 1981 הוצב בית המועדון הראשון, שהיה למעשה צריף חצי פתוח בגודל 4x8 מטר. הצריף נבנה בתרומת אלף דולר של איאן כהן. מספר כסאות ושולחנות, ומחסה מפני שמש וגשם, גרמו לשחקנים שמחה רבה וגאווה ב"בית המועדון" שלהם.
בקיץ 1983 הורחב בית המועדון ע"י תוספת של שני חדרים שנבנו בהתנדבות ע"י לוץ האמרשלג, לואי הרשקוביץ וצ'רלס פירר. נוספו דלתות זכוכית, וב-14 באוגוסט 1984 נערך טקס קביעת המזוזה בדלת החדשה.
עיתון המועדון נוסד במאי 1982 בעריכתו של איאן כהן. הגליון הראשון היה מורכב משני דפים ושוכפל במשרדי העירייה. העיתון נשלח בדואר ע"י העירייה למי שלא קיבלו אותו במועדון. מאז עברו על העיתון גלגולים שונים עד לימינו אלה.
המדשאה השנייה נשתלה בקיץ של שנת 1984 בפיקוחם של לואי הרשקוביץ, איאן כהן, לוץ האמרשלג וצ'רלס פירר. בנובמבר אותר שנה נפתחה המדשאה השנייה למשחקים. הדשא היה כבד מאוד, והחברים התלוננו בקביעות, ולא רצו לשחק על מדשאה זו, התחתונה. בסופו של דבר הסתדר עניין הדשא.
החל מיולי 1986התחיל לעלות רעיון בניית בית מועדון חדש. בנוסף לעלייה במספר החברים החלה עיריית רעננה ללחוץ על פינוי המבנים "הזמניים" בגלל דרישות בעלי הקוטג'ים השכנים. משנת 1986 עד שנת 1990 עברה תקופה מאומצת של בניית המועדון, שכללה קשיים פיננסיים רבים. אולם בעזרת התרומות ובעזרת עיריית רעננה ובראשה מר זאב בילסקי, שהמשיך בתמיכה כמו קודמו בנימין וולפוביץ, ובעזרתם של כל החברים, הושלמה העבודה ונבנה בית המועדון החדש. האולם הגדול נקרא על שמו של אייב ביק, הראשון שהעלה את רעיון מועדון הכדורת - "אולם אייב ביק".
בית המועדון הפך לבית חם עבור חבריו ועבור הדורות הבאים.
